שמלה בן מאיר ואח' נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התובעים הינם בעלים של רכב רנו מ.ר 69-002-75 (להלן :"הרכב"), שבוטח בביטוח מקיף על ידי הנתבעת, בתקופה שבין 1/6/11- 31/5/12.

אציין, תחילה, את העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

הרכב יובא לארץ באמצעות "קרסו מוטורס בע"מ" (להלן: "היבואן").

הרכב עלה על הכביש בתאריך 31/3/11- דהיינו, שנה לאחר היבוא, ונרשם על שם היבואן (נ/2).

בתאריך 8/7/11, ארעה לרכב תאונה. הרכב הוכר כ"אבדן להלכה" בהסכמת התובעים והנתבעת, ובחלוף זמן מה, פוצו התובעים על ידי הנתבעת בסך של 139,670 ₪.

מהעדויות והמסמכים בתיק עולה כי סכום הפיצוי ניתן על פי התחשיב הבא: ערך הרכב הבסיסי עמד על 166,064 ₪; מסכום זה נעשו הפחתות הנובעות מהיותו רכב חברה ורכב יד שנייה- לאחר ההפחתות האמורות הסכום עמד על 145,000 ₪. מסכום זה הורדו סכומי פירוק, הפרשי הצמדה וניכוי חובות בשל מיצוי הפוליסה, כך שהסכום לתשלום עמד על 139,670 ₪.

התובעים כוללים בתביעתם מספר טענות, כדלקמן:

ערך הרכב נכון לחודש יולי 2011 הינו 161,570 ₪ לפחות.

הנתבעת הפחיתה מערך הרכב סך של 6,472 ₪ בגין חובות לא ברורים (להלן: "הפחתת החוב").

הנתבעת הפחיתה, שלא בצדק, מערך הרכב סך של 16,606 ₪ כרכב חברה, בעוד שמדובר ברכב שהיה רשום על שם היבואן רק בשל כך שעלה על הכביש לאחר שנה (להלן: "הפחתת חברה").

הנתבעת הפחיתה מערך הרכב סך של 4,458 ₪ כרכב יד שנייה, ומדובר ברישום שהינו טכני לחלוטין, שכן רק התובעים נהגו בו באשר לטענת התובע 2, קיבל את הרכב ללא קילומטרים כלל (להלן: "הפחתת יד שניה").

לאור טענות אלה, מבקשים התובעים כי הנתבעת תשלם להם את סכומי ההפחתות לעיל, וכן סך של 5,000 בגין עגמת נפש.

יצויין כי התובעים לא הגישו חוות דעת שמאי מטעמם.

בבית המשפט, הדגיש התובע 2 כי לא ברור לו על מה ולמה הופחת סכום בגין חוב, וכן טען כי ההפחתות נעשו שלא כדין, שכן, כאמור, אין המדובר ברכב חברה במובנו הרגיל ולכן לא צריך היה להוריד מסכום ההחזר את הפחתת החברה, וכי את הרכב קיבל כשמד הקילומטרים הראה "0", ולכן גם אין ממש בהפחתת יד שנייה. התובע 2 הסביר כי לאחר 3 חודשים בהם הרכב היה על הכביש, הוא גמע 3,344 ק"מ בלבד, שהם 800 ק"מ לחודש לערך- עובדה המוכיחה, לטעמו, כי אכן הרכב לא נסע כלל בטרם הועבר לחזקתו. עוד ציין התובע, במענה לשאלת נציג הנתבעת, כי בעת שרכש את הרכב ניתנה לו הנחה בשל היותו רכב חברה בסך 10,000 ₪.

נציג הנתבעת, הסביר בבית המשפט כי ההפחתות נעשו כדין- הכל על פי מחירון לוי יצחק, וכן בהתאם לחוות דעת השמאי, שהובא לבית המשפט למתן עדות.

9.מעדויות נציג הנתבעת והשמאי עולה כדלקמן: המחיר הבסיסי של הרכב לפי מחירון "לוי יצחק" כאשר מתווספות לו תוספות שונות (דגם ומועד עלייה על הכביש) הוא 166,064 ₪. הנזק לרכב נאמד בסכום של 67,177 ₪ שהם 40.45% מערכו. השמאי הבהיר כי את הנזק מחשבים מערך הרכב האמור, בעוד שאת הפיצוי מחשבים מערך הרכב, ללא התוספות. באשר להפחתה של 6,472 ₪ , הסביר נציג הנתבעת כי מדובר בסכום שמקוזז היות שהפוליסה מיצתה עצמה בשל כך שמדובר באבדן להלכה, ומדובר למעשה בקיזוז סכום יתרת הפרמיה. נושא זה הוסבר, לדבריו, לתובע 2 במכתב שנשלח אליו נ/1. באשר להפחתת חברה- על פי לוי יצחק, יש לקזז 10% מערך הרכב (רכב בבעלות היבואן אפס קילומטר עד 12 חודשים מהגעתו לארץ). נציג הנתבעת מסר כי בעת רכישת הרכב על ידי התובעים מהיבואן, הם נהנו מהנחה בסך 10,000 ₪, בשל כך שמדובר ברכב חברה.

10.לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים, עולות המסקנות הבאות:

א.באשר לערך הרכב- אין חולק כי ערך הרכב עמד על מעל לסכום של 161,570 ₪, לכן לא ראיתי להרחיב בנקודה זו. המחלוקת הינה האם הקיזוזים וההפחתות בוצעו כדין, אם לאו.

ב.לעניין הפחתת החוב- התובעים לא הוכיחו בתביעתם כי מדובר בהפחתה שאינה כדין. נציג הנתבעת מסר כי הפרמיה לא שולמה, ותמך טענתו זו במכתב שנשלח לתובע נ/1. מדובר ברכב שהוכר אבדן להלכה, ובשל כך הפוליסה מוצתה. התובעים לא הראו בראיות כל שהן, לרבות בפוליסת הביטוח, כי הנתבעת קיזזה סכום שאינו בהתאם להסכם ביניהם.